כשהגענו לעולם, הגענו שלמים ומאוחדים. היינו תוצאה של כוח אחד- מיזוג בלתי נפרד של גבריות עם נשיות. ילדים קטנים הם שלמות טהורה ומאוחדת. גם גבריים וגם נשיים. גם עצמאיים וגם תלותיים. גם תובעניים וגם מרצים. גם נחושים וגם מבולבלים. גם תקיפים וגם סלחנים. רובנו שכחנו שהתופעה הזאת הייתה חלק מעצמנו, עד שרק ילדים קטנים יכולים להזכיר לנו את מה שהיינו פעם , בראשית ילדותינו.

כולנו מורכבים משני כוחות מאוחדים, נשיות וגבריות.

הכח הגברי מבטא את החלק העצמאי ואינדיבידואלי הקיים בתוך כל אחד מאתנו. זה הכח היוצר בנו תחושת עצמי, ואשר מפריד בין הקיום שלנו ובין הקיום של בני זוגנו. הכח הגברי יוצר בנו מגוון רחב של תכונות אקטיביות כגון: התמקדות בעצמנו, שליטה, יזמה, כיבוש, כוח ומאבק, תובענות, ביקורתיות, נחישות, תחרותיות, הישגיות, מוטיבציה, מהירות, תעוזה, שכלתנות, מעשיות, מוחצנות, אטימות ועצמאות. 

הכח הנשי לעמת זאת מבטל את תחושת העצמי שלנו, כיוון שהוא מבטא את החלק הזוגי הקיים בתוך כל אחד מאתנו. הכח הנשי יוצר בנו מגוון רחב של תכונות פאסיביות כגון: התמקדות באחרים, ציות, שיתוף פעולה, חמלה, כניעה, רכות, הקרבה, ריצוי אחרים, סלחנות, זהירות והססנות, ויתר, הערכה, איטיות, פחד, רגשיות, חוסר אונים, מופנמות, אמפתיה, פתיחות, הזדהות ותלות. 

השבוע הגיעה אלי לקוחה לטיפול הקבוע שלה, פעם בשלושה שבועות לעשות מילוי בציפורנים. כהרגלי אני לא רק עושה ציפורנים אלא גם מדברת אל עומקו של הנשמה. בשיחה שהייתה לנו היא פתחה שבעלה הנוכחי לא אוהב לקום מוקדם בבוקר, ושהיא ממש לא אוהבת לראות אותו ככה, ובככל היא לא אוהבת אנשים כאלה, ואז היא התחילה להשוות אותו לבעלה הראשון שהיה קם בבוקר, הולך לעבודה, עושה דברים בבית, גם כשהוא חולה הוא ממש מתפקד כבריא שממש אי אפשר לגלות שהוא חולה.

 ואז היא מתחילה לתאר את בעלה הנוכחי כשהוא חולה או מקבל איזה שריטה ביד זה סוף העולם בשבילו. תוך כדי שיחה היא מגלה לי שהיא אומרת לו בבית שהוא גבר עם שחלות. שאלתי אותה ואיך הוא מגיב? אז היא אמרה שהוא מתעצבן עליה – ברור הרי היא מסרסת אותו בעצם המשפט "גבר עם שחלות" , ואז היא ממשיכה לתאר לי את ההתנהלות שלהם בבית ומסתבר שהיא בבית כמו איזה גבר מתקתקת דברים בבית, גם אם היא מבקשת ממנו משהו והוא מתחיל לעשות את מה שהיא מבקשת,  היא מתעצבנת עליו על הדרך שבו הוא עושה , מזיזה אותו הצידה ואז היא עושה את זה לבד, ואז הוא קורא לה אח"כ כך " את ממש יהודה" . בקיצור מה שאני מתארת פה זה היפוך של התפקידים, היא הפכה להיות הגבר בבית והוא האישה בבית. 

שאלתי אותה אם היא שמה לב שהיא הגבר בבית? אז היא אמרה לי ברור, שאלתי אותה איך היה לה עם בעלה הראשון אז היא אמרה שהם היו שני גברים בבית. ואז הגיעה השאלה שבגללה החלטתי לכתוב פוסט זה "מה הכי מפחיד אותך להיות אישה נשית?" ואז היא אמרה "הפחד להיות חלשה ותלותית" 

אפשר להיות מאוזנים, ולהוציא את הצד הנשי שלנו, שאלתי אותה אם היא מכירה נשים נשיות שלא חלשות, אז היא אמרה לי "כן" ואמרה לי שמות של אותן נשים, המלצתי לה תרגיל שהיא תעשה בבית ,שתרשום 4-5 שמות של נשים שהיא מעריכה את העצמה שלהן והן גם מאוד נשיות בעיניה, ושכל יום תדמיין לעצמה 10 דקות ביום, אין צורך ביותר מזה. איך החיים שלה יראו אם היא תהייה אחת מהן. ממש שתכתוב את זה על דף ( יש משהו בכתיבה שמאפשר לתת מודע שלנו להפנים תפוסים ואמונות חדשות על עצמנו) . 

השלמות שלנו היא איחוד של שני הפכים – קוטב גברי עם קוטב נשי. משמעות האיחוד בין שני הכוחות הללו היא, שאנו מסוגלים להיות גבריים רק אם אנחנו נשיים, ולהיות נשיים רק אם אנחנו גבריים. אם אנחנו רק גבריים, לא רק שאיננו מסוגלים להיות נשיים, גם איננו מסוגלים להיות גבריים באופן שלם, כי גבריות שלמה היא תוצאה של נשיות. באותו אופן אי אפשר להיות רק נשיים, כדי להיות נשיים באופן שלם, עלינו להיות גם גבריים באופן שלם.

כדי שאצלנו יהיה אור יום, חייב לשרור חושך לילי בחצי הכדור השני.

כך פועלת גם השלמות שלנו. כדי שנגיע לשיא הנשיות שלנו, עמוק בתוכנו אנו חייבים לשחרר בו זמנית אנרגיה אדירה של גבריות. אם איננו מאפשרים לאחד מהכוחות הללו להתבטא גם השני יוצר חסר וחלקי.

אשמח לשמוע האם את גברית או נשית, או שאת מאוזנת, שאת גם וגם?…..

תגובות